בשלב הזה כבר נמאס לשאול "האם ארגונים מטמיעים AI". מקינזי וגרטנר כבר ענו על זה מזמן , בין 78% ל-91% מהארגונים בעולם משתמשים ב-AI בפונקציה עסקית אחת לפחות, לעומת קצת יותר מחצי לפני שנתיים. זה קצב אימוץ שכמעט אין לו תקדים. אז למה, כשמדברים עם אנשים בפועל, כולם עדיין אומרים "אצלנו זה עוד לא באמת קורה"?
כי יש הבדל גדול בין מה שארגון מכריז לבין מה שקורה בפועל בתוכו. ב-MIT בדקו את זה ומצאו ש-95% מהפיילוטים הארגוניים ב-AI גנרטיבי פשוט לא הביאו שום שיפור מדיד ברווח או בהוצאות. ובארה"ב, רק 13% מהעובדים באמת משתמשים ב-AI כל יום , למרות שכמעט כל עובד שני ניסה את זה לפחות פעם אחת. אז כן, יש הטמעה. אבל היא רדודה. רוב הכלים האלה עוד תקועים בשלב של "ניסינו וזהו", בלי שהם באמת נכנסו לתוך העבודה היומיומית. ולדעתי הבעיה הזו לא טכנולוגית בכלל , היא ניהולית. חוסר בהכשרה, נתונים לא מסודרים, ותהליכי עבודה שפשוט לא השתנו כדי לתת מקום ל-AI.
ומה שהכי מפריע לי בסיפור הזה זה מה שקורה בשלב הבא. בדיוק כשארגונים עוד מגששים איך להפוך את ה-AI לכלי שימושי, הוא כבר הפך לתירוץ הכי נוח לפיטורים. יותר ממחצית מגלי הפיטורים בהייטק השנה כללו את המילה AI איפשהו בהודעה הרשמית, ומעל רבע מיליון עובדים כבר פוטרו תוך ציון מפורש של AI כסיבה. וזה המוזר בכל הסיפור , אורקל, אמזון, מיקרוסופט ומטא מפטרות "בגלל AI", ובאותו זמן ממש שופכות מאות מיליארדי דולרים על תשתיות AI. אם הכלי עדיין לא הוכיח את עצמו כלכלית, איך הוא הופך פתאום לסיבה הכי נוחה לפטר אנשים? אני חושבת שהתשובה פשוטה יותר ממה שנדמה , הרבה מהפיטורים האלה היו קורים ממילא, מסיבות כלכליות רגילות, וה-AI פשוט נותן להם כותרת יפה יותר.
אבל עם כל הביקורת הזאת, אני עדיין מאמינה שיש כאן משהו אמיתי. כשארגון לא מסתפק בהכרזות אלא באמת מכניס AI לתוך העבודה השוטפת, קורה שם משהו טוב. אנשים שמשתמשים בזה נכון פתאום מוציאים פחות זמן על עבודה משעממת וחוזרת, ויותר זמן על חשיבה אמיתית. ה-AI לא בא להחליף אותנו , הוא בא להוציא מאיתנו את הגרסה הכי טובה שלנו.
אז השאלה שכל ארגון באמת צריך לשאול את עצמו היא לא "כמה אחוזים הטמענו" , זה מספר שאפשר לזייף בקלות. השאלה האמיתית היא: השתמשנו בכלי הזה כדי לפטר אנשים, או כדי לעזור להם להצטיין?
